118 ציטוטים קצרים של מרשאל רוזנברג

118 ציטוטים קצרים של מרשאל רוזנברג:

  • תמיד תשמעו את ה"כן" שב"לא".
  • לעולם אל תעשו משהו שהוא לא משחק.
  • המנעו מ"צריך" לגביכם ולגבי אחרים.
  • הבנה אינטלקטואלית חוסמת אמפתיה.
  • תשאלו לפני שאתם מציעים עזרה או עידוד.
  • השתמשו בכעס כקריאת השכמה לצרכים לא מסופקים.
  • אנחנו צריכים לקבל אמפתיה כדי לתת אמפתיה.
  • כל פעם שאני מפשל זאת הזדמנות להתאמן.
  • תרגמו כל שיפוט עצמי לאמפתיה עצמית.
  • כאשר אנחנו שופטים אחרים אנחנו תורמים לאלימות.
  • סיווג ושפיטת אנשים מעודדת אלימות.
  • דכאון הוא הפרס שאנחנו מקבלים על זה שאנחנו "טובים".
  • עונשים הם שורש האלימות בעולמנו.
  • כשאנחנו כועסים, להרוג אנשים זה שטחי מדי.
  • על תשנאו את המצב, אתם עלולים לפספס את הברכה.
  • פחד מעונש מוריד מהערך העצמי והרצון הטוב.
  • ביטוי של הפגיעות שלנו יכול לעזור בפתרון סכסוכים.
  • אמפתיה נמצאת ביכולת שלנו להיות נוכחים בלי דעה.
  • ככל שאנחנו מדברים על העבר יותר, אנחנו פחות מחלימים ממנו.
  • תוכניות נקמה לעולם לא יעשו אותנו בטוחים יותר.
  • אמתפיה נותנת לנו את היכולת להנות מכאבו של אחר.
  • שיפוט של אחרים תורם לנבואות שמגשימות את עצמן.
  • למידה היא יקרת ערך מכדי להיות מדורבנת על ידי טקטיקות של כפייה.
  • דימויי אויב הן הסיבה העיקרית שסכסוכים לא נפתרים.
  • ככל שאנחנו מזדהים עם הצד השני, כך אנחנו מרגישים בטוחים יותר.
  • בשורש של כל התקף כעס ומאבק כוח יש צרכים לא מסופקים.
  • אנשים לא שומעים את הכאב שלנו כשהם מאמינים שהם אשמים.
  • קחו את הזמן להבין. אל תעשו משהו, תעמדו שם.
  • הכלל הראשון של ההכשרה שלנו הוא אמפתיה לפני חינוך.
  • האשמה והטלת עונש על אחרים הם ביטויים שטחיים של כעס.
  • יכול להיות הכי קשה להזדהות עם אלה שהכי קרובים לנו.
  • לגלות אמפתיה כלפי "לא" של מישהו מגן עלינו מלקחת את זה אישית.
  • אמפתיה היא הבנה מכבדת של מה שאחרים חווים.
  • יצירת קשר עם צרכים לא מסופקים היא חשובה לתהליך ההחלמה.
  • מסר קשה לשמיעה הוא הזדמנות להעשיר את החיים של מישהו.
  • ביקורת, ניתוח ועלבון הם ביטויים טרגיים של צרכים לא מסופקים.
  • אמפתיה עצמית בתקשורת מקרבת משמעה לבדוק את הרגשות והצרכים של עצמנו.
  • אנחנו אחראיים למה שאנחנו שומעים שאחרים אומרים ולאיך שאנחנו מגיבים.
  • מה שאחרים עושים עלול להיות הגירוי לרגשות שלנו, אך לעולם לא הסיבה.
  • אמתפיה מאפשרת לנו לחוות את העולם בצורה חדשה ולהמשיך הלאה.
  • כל מסר, בלי קשר לצורה אות תוכן, הוא ביטוי של צורך.
  • כשאנחנו פוחדים מעונש, אנחנו מתרכזים בתוצאות, לא בערכים שלנו.
  • שיפוטים עצמיים, כמו כל שיפוט, הם ביטויים טרגיים של צרכים שאינם מסופקים.
  • בעזרת אמפתיה, אני בנוכחות מלאה איתם, ולא מלא בהם – זאת סימפטיה.
  • באמפתיה אנחנו לא מכוונים, אנחנו עוקבים. אל תעשו משהו, תעמדו שם.
  • סיבת הכעס היא בחשיבה שלנו – במחשבות של אשמה ושיפוט.
  • הנוכחות שלך היא המתנה היקרה ביותר שאתה יכול להעניק למישהו אחר.
  • כשאנחנו לומדים לדבר מהלב אנחנו משנים הרגלים של תקופת חיים שלמה.
  • תקשורת מקרבת נותנת לנו את הכלים וההבנה ליצור הלך רוח שלו יותר.
  • תמיד תקשיב למה שאנשים צריכים ולא למה שהם חושבים עלינו.
  • מוטרדים? תשאלו את עצמיכם מה עשה האיש הזה שהוא גירוי לשפיטה שלהם.
  • עונשים כוללים גם סיווגים שיפוטיים ומניעת זכויות.
  • מחמאות ושבחים, מצידם, הם ביטויים טרגיים של צרכים לא מסופקים.
  • מאחורי מסרים מאיימים נמצאים אנשים שמבקשים מאיתנו למלא את צרכיהם.
  • מה שכל הדתות אומרית לנו הוא זה: על תעשו שום דבר שהוא לא משחק.
  • תהיו מאוד ברורים לגבי העולם שאתם רוצים ואז תתחילו לחיות בהתאם.
  • כשאנחנו שומעים את הרגשות והצרכים של האחר, אנחנו מזהים את האנושיות המשותפת.
  • אנחנו לא יכולים להכריח מישהו לעשות משהו נגד רצונו בלי תוצאות עצומות.
  • אנחנו משתמשים בתקשורת מקרבת כדי להעריך את עצמנו בדרכים שמייצרות צמיחה ולא שנאה עצמית.
  • כל עוד אני חושב שאני "צריך" לעשות זאת, אני אתנגד, גם אם אני ממש רוצה לעשות את זה.
  • אני לא חושב שיכול להיות חיבור אותנטי כשאדם אחד מאבחן את האחר.
  • קשה יותר לגלות אמפתיה כלפי אלה שנראה שיש להם יותר כח, מעמד או משאבים.
  • הבנת הצרכים של האחר לא כרוך בויתור על הצרכים שלך.
  • אנחנו אף פעם לא כועסים בגלל משהו שאחרים אומרים או עושים. זאת החשיבה שלנו שגורמת לנו לכעוס.
  • כשאנחנו מבינים את הצרכים שמניעים את ההתנהגות שלנו ושל אחרים, אין לנו אויבים.
  • תקשורת מקרבת מצריכה אותנו להיות מודעים תמידית ליופי שבתוכנו ובתוך אנשים אחרים.
  • אנשים מחלימים מהכאב שלהם כשיש להום חיבור אמיתי אם אדם אחר.
  • ההתנהגויות המסוכנות ביותר עלולות להיות כרוכות בעשיית דברים "שאנחנו אמורים לעשות".
  • כל שיפוט מוסרי, חיובי או שלילי, הוא ביטוי טרגי של צרכים לא מסופקים.
  • כעס יכול להיות קריאת השכמה נפלאה כדי לעזור לנו להבין מה אנחנו צריכים ומה אנחנו מעריכים.
  • המטרה שלנו היא ליצור איכות כזו של קשר אמפתי שמאפשרת לספק את הצרכים של כולם.
  • בתרבות שלנו, אימנו את רובנו להתעלם מהרצונות שלנו ולזלזל בצרכים שלנו.
  • המפתח לטיפוח קשר מול ה"לא" הוא תמיד לשמוע "כן" לגבי משהו אחר.
  • כדי לתרגל תקשורת מקרבת, אנחנו חייבים לזנוח לחלוטין את המטרה לגרום לאנשים אחרים לעשות מה שאנחנו רוצים.
  • הצעד הראשון בהחלמה הוא להתמקד במה שחי עכשיו, לא מה שקרה בעבר.
  • אלימות נובעת מהאמונה שאנשים אחרים הם הסיבה לכעס שלנו ולכן ראויים לעונש.
  • אנחנו אף פעם לא כועסים בגלל מה שאחרים אומרים או עושים, זה התוצאה של חשיבת ה"צריך" שלנו.
  • תקשורת מקרבת היא דרך להשאיר את המודעות שלנו קשובה רגע אחר רגע ליופי שבתוכנו.
  • להיות מסוגלים לשמוע את הרגשות והצרכים שלנו ולגלות להם אמפתיה יכול לשחרר אותנו מדכאון.
  • הרוחניות שאנחנו צריכים לפתח בעבור שינוי חברתי היא אחת שמניעה אותנו לשינוי חברתי.
  • ניסים יכולים להתרחש כשאנחנו מרחיקים את התודעה שלנו מאבחון וסיווג אחד של שהשני.
  • אם אנחנו רוצים להפוך את הפגישות שלנו ליעילות, אנחנו צריכים לעקוב אחרי אלה שהבקשות שלהם נמצאות על השולחן.
  • בית הספר מלמד אותנו להפוך אנשים ללא-אנושיים בעזרת חשיבה על מה שהם לעומת מה שהם צריכים.
  • תקשורת מקרבת עוזרת לנו להתחבר אחד אל השני ואל עצמנו בדרך שמאפשרת לחמלה הטבעית שלנו לפרוח.
  • אנחנו לא מחפשים פשרה, אלא, אנחנו מחפשים לפתור את הסכסוך לסיפוקם המלא של כולם.
  • פחד מעונש פיזי מטשטש את המודעשות של הילדים לחמלה המונחת ביסוד הדרישות של ההורים.
  • כשהתקשורת שלנו תומכת בנתינה וקבלה רחומה, שמחה מחליפה אלימות ועצב!
  • מחילה עצמית בתקשורת מקרבת: חיבור לצורך שאנחנו מנסים לספק כשעשינו את המעשה שאנחנו מצטערים עליו כעת.
  • אנחנו האנרגיה הנשגבת. זה לא משהו שאנחנו צריכים להשיג. אנחנו רק צריכים תפוס זאת, להיות נוכחים לזה.
  • כשאנשים שומעים צרכים, זה מעורר חמלה. כשאנשים שומעים אבחנה, זה מעורר הגנה והתקפה.
  • כעס, דכאון, אשמה ובושה הם התוצרים של החשיבה הנמצאת בבסיס כל האלימות בעולמנו.
  • אנשים תורגלו להעביר ביקורת, להעליב ולתקשר בדרכים שיוצרות ריחוק בין אנשים.
  • כשזה מגיע למתן עצה, לעולם אל תעשו זאת אלא אם כן קיבלתם בקשה בכתב, חתומה על ידי עורך דין.
  • לעולם על תשמעו מה מישהו חושב עליכם, אתם תחיו יותר זמן. תשמעו את הכאב שלהם, אל תשמעו את האבחון שלהם.
  • אנחנו רוצים לפעול מתוך התשוקה לתרום לחיים ולא מתוך פחד, אשמה, בושה או חובה.
  • הדרך בה אנחנו בוחרים לראות את המצב ישפיע רבות לגבי הכח שלנו לשנות אותו או להחמיר אותו.
  • פירושים, ביקורת, אבחונים ושיפוטים של אחרים הם למעשה ביטויים מנוכרים של צרכים לא מסופקים.
  • שינוי חברתי כרוך בלעזור לאנשים לראות אפשרויות חדשות לעשות את החיים לנפלאים שהן עולות פחות לספק צרכים.
  • השימוש בכח לצורך עונש נוטה לחולל עוינות ולחזק את ההתנגדות לאותה ההתנהגות שאנחנו מבקשים.
  • אם אנחנו מבקשים לבטא כעס באופן מלא, הצעד הראשון הוא להפריד את האדם השני מכל אחריות לכעס שלנו.
  • אלא אם כן כסוכנים של שינוי חברתי אנחנו מגיעים מרוחניות מסויימת, אנחנו כנראה ניצור יותר נזק מתועלת.
  • ללא קשר להבדלים הרבים שלנו, לכולנו יש את אותם צרכים. הושני הוא באסטרטגיה למלא את הצרכים האלה.
  • קחו בחשבון שהמעשים של אנשים אחרים לעולם לא יכולים "לגרום" לכם להרגיש בכל צורה שהיא. רגשות הם סימני האזהרה שלכם.
  • תקשורת מקרבת טוענת שמאחורי כל פעולה, לא משנה כמה לא יעילה, טראגית, אלימה או שנואה, יש ניסיון לספק צורך.
  • כמה שאנחנו מתרשמים מתקשורת מקרבת, רק דרך תרגול והשמה שלה חיינו משתנים.
  • תדחו חשיבת תוצאה/פתרון עד לשלב מאוחר יותר, דרך חיבור פתרונות מתממשים – אמפתיה לפני חינוך.
  • תקשורת מקרבת מבוססת על שפה וכישורי תקשורת שמחזקים את היכולת שלו להשאר אנושיים, אפילו תחת תנאים בוחנים.
  • אני לא מצפה שמישהו שנפצע ישמע את הצד שלי עד שהוא מרגיש שאני מבין את עומק הכאב שלו.
  • כשאנחנו בדכאון, החשיבה שלנו חוסמת אותנו מלהיות מודעים לתרכים שלנו, ומלהיות מסוגלים לפעול כדי לספק את הצרכים שלנו.
  • כעס הוא סימן שאנחנו מוסחים על ידי חשיבה שופטת או מענישה, ושאנחנו מתעלמים מצורך יקר שלנו.
  • פעמים רבות, במקום להציע אמפתיה, יש לנו דחף חזק לתת עצה או עידוד ולהסביר את העמדה או הרגש שלנו.
  • אם אני משבח או מבקר את הפעולה של מישהו, אני רומז שאני השופט שלהם, שאני עוסק בדירוג שלהם ושל מה שהם עשו.
  • בזמן שאנחנו לא לוקחים בחשבון שהדיבור שלנו "אלים", המילים שלנו מובילות הרבה פעמים לפגיעה וכאב, בין אם זה לאחרים או לעצמינו.
  • אנחנו לא יכולים לנצח על חשבון מישהו אחר. אנחנו יכולים להיות שבעי רצון לגמרי רק שהצרכים של האדם האחר מסופקים בדיוק כמו שלנו.
  • הכוונה מאחורי השימוש המגן בכח הוא למנוע פציעה, לעולם לא להעניש או לגרום למישהו לסבול, להתחרט או להשתנות.
  • תעשו לכם מטרה טפל בצרכים היסודיים שלכם ולכוון לפתרון כל כך מספק שכל מי שמעורב צרכיו מסופקים גם כן.
  • ההשרדות שלנו כמין תלויה ביכולת שלנו להכיר שהרווחה שלנו ורווחתם של אחרים הם למעשה אותו הדבר.

אם אתם רוצים לקרוא את הציטוטים באנגלית, תלחצו כאן.

———————————————————————————————–

מרשאל רוזנברגתקשורת לא-אלימה (ידועה בישראל גם כ"תקשורת מקרבת" ובעולם גם כ-Compassionate Communication), היא גישה אשר פותחה בשנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי ד"ר מרשאל ב. רוזנברג, לניהול תקשורת ויחסים בין אישיים בין אדם לעצמו ובינו לבין אנשים אחרים, ולפתרון קונפליקטים, אי-הבנות וסכסוכים. הגישה מאפשרת יצירת שינוי במערכות יחסים והעמקת החיבור והאמון הבין-אישיים באמצעות המודל היישומי מעשי שלה.

לקוח מתוך וויקיפדיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *