מחקר טוען שלטיפול רגיש בילדים יש השפעות ארוכות טווח

מחקר טוען שלטיפול רגיש בילדים יש השפעות ארוכות טווח

עם כל המחקרים על התפתחות הילד שיש בימינו, קשה מאוד להבין באיזה שיטות כדאי לבחור. להיות הורי הליקופטר? לאסור צפייה בטלוויזיה? לאכוף שעות שינה קבועות?

אבל מחקר חדש רומז שהורים עשויים לרצות להתמקד בגורם אחד המשפיע רבות:
רגישות במהלך שנות חייו הראשונות של הילד. חוקרים טוענים שיכולותיהם החברתיות והאקדמיות של ילדים יכולות להיות מוחנקות עד לבגרות אם הם לא מקבלים טיפול רגיש.

לפי החוקרים, טיפול רגיש הוא "ההיקף בו ההורה מגיב לסימני הילד באופן הולם ומידי, מעורב באופן חיובי במהלך אינטראקציות עם הילד ומספק בסיס בטוח לחקירתו של הילד את הסביבה."

במאמר שפורסם השבוע ב Child Development Journal, המחקר השתמש בנתונים ממחקר ארוך טווח הנקרא "The Minnesota Study of Risk and Adaptation" כדי לבדוק איך רגישות אמהית במהלך שלושת השנים הראשונות משפיעה על אנשים כמבוגרים. האמהות של המשתתפים חיו מתחת לקו העוני כשהם גויסו למחקר במהלך השליש האחרון של ההריון שלהן. אחרי שהתינוקות נולדו, החוקרים עקבו אחרי 243 תינוקות עד שהגיעו לגיל 32.

בתחילת המחקר, החוקרים צפו בכל תינוק עם אמו במצבי האכלה ומשחק ארבע פעמים במהלך 42 החודשים הראשונים. במהלך הילדות ושנות ההתבגרות, מורים סיפקו הערכות על איך הילדים ניהלו אינטראקציות עם חבריהם ללימודים, וכמה הם הצליחו במבחנים סטנדרטיים. לאחר מכן החוקרים ראיינו את המשתתפים כשהם הגיעו לגילאי ה-20 וה-30 לגבי הקשרים הרומנטיים שלהם והצלחתם האקדמית.

אז מה החוקרים מצאו במעקבם אחרי הילדים למשך כמעט שלושים שנה?

"טיפול בשנים הראשונות היה מנבא להצלחה בבגרות כמו גם במהלך הילדות", לי רבי, חוקר מאוניברסיטת דלאוור ומחבר שותף של המחקר, אמר להפינגטון פוסט.

משתתפים שהיו להם אמהות פוגעניות, עוינות ו/או לא מתעניינות – ההיפך מרגישות – במהלך השנים המוקדמות היו בעלי סיכוי רב יותר להפגין כישורים חברתיים טובים פחות ולהצליח פחות במבחנים במהלך הילדות. כמבוגרים, הם היו בעלי סיכוי רב יותר להיות בעלי השכלה נמוכה יותר ולהתקשות בשמירה על קשרים רומנטיים.

מצד שני, משתתפים שחוו טיפול אמהי רגיש הצליחו באופן כללי יותר מבחינה חברתית ואקדמית במהלך המחקר. למערכות היחסים שלהם היה סיכוי רב יותר להיות בעלי מאפיינים של מחויבות, נאמנות ואינטימיות אשר היו חסרים בקבוצה שלא קיבלה את אותה תשומת לב בתחילת חייהם.

למרות שהאמהות במדגם חיו מתחת לקו העוני כשגייסו אותם למחקר, רבי אומר שהוא די בטוח שאפשר להכליל את התוצאות למשפחות ללא קשיים כלכליים. ממצאיו נסמכים על מחקר קודם שגם הוא רומז שחוסר בטיפול רגיש מנבא תוצאות חברתיות ואקדמיות בעייתיות. אותו מחקר עקב אחרי משתתפים רק עד גיל 16, אך כלל מדגם בו היו משפחות גם מעל לקו העוני.

מחקר חדש זה, לעומת זאת, מראה שההשלכות מחזיקות מעמד גם בבגרות ללא דעיכה – המשתתפים במחקר האחרון היו מושפעים באותה מידה ממחסור בהורות רגישה בגיל 32 כמו שהם היו בילדות ובשנות ההתבגרות.

רבי מעיר שהנתונים במחקר שלו הם מתאמיים, אז נדרשים עוד מחקרים כדי לקבוע האם תוכניות שתומכות בטיפול הורי במהלך השנים הראשונות של חיי ילדיהם יגרמו לשינוי. לעת עתה, הורים יכולים לנסות להבין את החשיבות של פשוט להיות רגישים לאיתותי הילדים.

"אחת האפשרויות האפשריות מהממצאים האלה היא שלחוויות הראשוניות של טיפול בילדים עשויות להיות השלכות ארוכות טווח לגבי הצלחת הילדים בבתי ספר ובמערכות יחסים", אומר רבי. השפעות אלה לא מתפוגגות ככל שאנחנו מתבגרים ועושים את המעבר לתפקידים בוגרים יותר.

—————————————-

מאמר זה תורגם מכתבה בהאפינגטון פוסט.
בשביל לקרוא את הכתבה המקורית, תלחצו כאן.