תגית: אימון שינה

טרייסי קאסלס

מוכיחים את הסיכון באימון שינה לתינוקות

מוכיחים את הסיכון באימון שינה לתינוקות

נכתב על ידי טרייסי ג. קאסלס, Evolutionary parenting. אם אתם רוצים לקרוא את המאמר באנגלית, תלחצו כאן.

מאמר ביקורת חדש בירחון לרופאי ילדים התפתחותיים והתנהגותיים[1] גורם לי לשמוע מקהלות מלאכים, לראות את העננים נפתחים, ואת השמש מאירה (אני גרה בונקובר, אז זה משהו שאני כמעט לא רואה) על כך שמישהו סוף סוף מתייחס לעניין אימון השינה אצל ילדים צעירים על ידי סיכום כל המחקר (אם כי רק עד גילאי שישה חודשים). מאמר הביקורת החדש בוחן את כל המאמרים מ 1993 עד אוגוסט 2013 שבחנו את ההשפעות של אימון שינה על תינוקות מתחת לגיל שישה חודשים.

תינוק בוכהרק לתזכורת, אם אנשים לא יודעים, הרבה רופאים, מומחי שינה, יועצי שינה ומרפאות מתחילים לעודד אימון שינה בגיל 3 או 4 חודשים. הורים מסויימים מתחילים אפילו יותר מוקדם. וכשמישהו מאיתנו מדבר נגד העידוד של אימון שינה, וטוען שתינוקות נמצאים בתקופה רגישה בפרק הזמן הזה (מה שנקרא השליש הרביעי) או שתהליכי השעון הביולוגי שלהם מתפתחים בצורה טבעית ואנחנו לא רוצים לשבש אותם, או שסוג זה של אימון יכול להזיק להצלחת ההנקה, אומרים לנו שאנחנו צריכים להוכיח את הנזק אם אנחנו לא רוצים שיעודדו את זה. טוב… הנה ההוכחה. (תזכרו שאנחנו מדברים על עידוד של משהו פה, אנחנו לא מדברים על הורים שהשתמשו בטכניקות שלא ביודעין או שנאמר להם על ידי רופאים, יועצי שינה וכו' להשתמש בטכניקות האלה מוקדם.)

דר. פמלה דאגלס ודר. פיטר היל מאוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה (שהייתי רוצה לקנות לשניהם משקאות) ביצעו את הביקורת. 43 מאמרים עמדו בקריטריון הכניסה. היו מספר טכניקות לאימון שינה שונות שנכללו בביקורת. החשודים המיידיים, כמו גם הפרדת ההנקה משינה ומגע (כלומר לא לתת לתינוק להרדם על הציצי או על הידיים, ללמד את הילד להרגיע את עצמו בלי מגע או אוכל), לקבוע זמן לשינה של התינוק בין אם הוא עייף או לא, והפחתה של גירוי במהלך היום. הם בחנו את כל אלה לגבי התוצאות המשוייכות אליהם לתינוקות ולאמהות.

אחד הגילויים המטרידים ביותר הוא שלמאמרים שמעודדים אימון שינה בחודשים הראשונים אין באמת גיבוי מדעי. מה שהרבה מהם מצאו הוא שהשינה מתייצבת במהירות במהלך ארבעת החודשים הראשונים לאחר הלידה ועקב כך, מניחים שאלה ראיות שאימון שינה מונע בעיות במחזורי השינה אצל תינוקות. אבל כשבוחנים את ההשפעות לתינוק ולאמא (כי היא זאת שעשתה את עיקר אימוני השינה במחקרים שנמצאו), הם מצאו את הדברים הבאים:

• אימון שינה במהלך 12 השבועות הראשונים אכן גורם למשך שינה ארוך יותר אבל לא מפחית בכי, שהוא הדאגה העיקרית אצל הורים שמבקשים אימון שינה.

• התעוררויות לילה מוגברות אצל תינוקות יונקים לא משוייכות לכל סוג של הפרעות שינה או התנהגותיות למרות שישנם הרבה אנשים שרומזים על השלכות ארוכות טווח המשוייכות להתעוררויות בלילה.

• תינוקות בעלי סימנים של התעוררויות בלילה או הפרעות שינה אחרות בגיל שישה חודשים (ללא התערבות) הם בעלי בריאות נפשית נורמלית בגילאי הבגרות, כלומר לאלה שרומזים על קשר לבעיות מאוחרות אין ראיות לעמוד מאחוריהם.

• לאלה שדואגים לגבי אמהות עם דכאון, אימון שינה לפני גיל שישה חודשים לא נמצא שהוריד דכאון לאחר לידה בכלל. למעשה, בעיות שינה של האם לא תואמות לשינה של התינוק אלא הן נגרמות מהדכאון, לא מהתינוק.

• למעשה, דכאון לאחר לידה חזה עוררות ארוכה יותר של התינוק בלילה (אבל לא תכיפה יותר), ולא להיפך.

• אמהות שמתעוררות יותר כדי להניק מדווחות על איכות שינה טובה יותר ורמות נמוכות יותר של דכאון לאחר לידה.

• במחקרים הבודדים שדיווחו על ירידה בדכאון לאחר לידה עקב התערבות, ההתערבויות היו מורכבות ביותר עם הרבה גורמים שונים (כמו תמיכה לאם) והירידה בדכאון לא יכולה להיות משוייכת לאימון השינה.

• להפרדת האכלה משינה בתינוקות מתחת לחצי שנה נקשר סיכוי גדול יותר לכשלון בהנקה.

• לוח זמני שינה וטיפול נוקשה בחודשים הראשונים נקשר לסיכון גדול פי שלושה לבעיות התנהגותיות בגיל שישה חודשים ובכי כפול מאשר תינוקות שטיפלו בהם לפי סימן.

• לשים תינוק בחדר חשוך במהלך היום בטוענה שהם צריכים לישון או שהם בוכים כי הם "יותר מידי מגורים" או "עייפים מידי" למעשה מעכב את הביסוס של שנת לילה (כלומר יותר התעוררויות בלילה) ומגביר את הסיכוי למוות בעריסה. זה גם מפחית את היכולת של האמא לפתח ביוריתמוס יומי טוב עם התינוק מה שמפחית את הבריאות הנפשית של האם.

• המיקוד על התערבות בשינה – בעיקר הזמן שהתינוק ישן, כמה זמן עבר בין שינה לשינה, מספר ההתעוררויות, וכו'. – מגביר את החרדה ההורית. זה עלול גם לגרום לשינה גרועה יותר של התינוק.

אולי הדבר הכי מעניין, למרות שהוא לא השפעה, היא שרוב המשפחות לא מדווחות על בעיות שינה של התינוק בששת החודשים הראשונים. לרוב האנשים נאמר להשתמש בטכניקות התנהגותיות כגורם מונע לבעיות מאוחרות. אלא שאין ראיות שזה עובד וכמו שקראנו, זה יכול לגרום ליותר בעיות למשפחה בטווח הקצר ובטווח הבינוני. ואף אחד מהמחקרים האלה לא בדק בכלל השפעות ארוכות טווח או בעיות רגשיות שיכולות להיגרם מאימון שינה בגיל צעיר כל כך, לכן השאלה של נזקים ארוכי טווח נשארת בעינה.

מה לעשות? כמו שהכותבים פה ממליצים, טיפול צריך להיות כוללני. לפי החוקרים והכותבים האלה, טיפול מוקדם של כל בעיה שהיא צריך להמנע מאימון שינה ומכל טכניקות התנהגותיות ובמקום לטפל לפי סימן, סינכרוניות הורה-ילד, ביוריתמוס יומי בריא, והפניית תשומת הלב לחרדה הורית לגבי שינה ובכי נורמליים. יתרה מכך, בעיות בהאכלה צריכות להבדק כאחד הגורמים הפוטנציאליים לאי נוחות אצל התינוק, לכן הורים צריכים לקבל את כל העזרה שהם צריכים כדי להתייחס לכל בעית האכלה.

זה לא עצוב שהיינו צריכים 20 שנים של מחקרים כדי להוכיח נזק? לא היינו יכולים לעודד זאת ולחסוך למשפחות האלה את החרדה, מתח, והבעיות שמגיעות עם העידוד של משהו שלא הוכח כלא מזיק למרות שהוא סותר כל נורמה ביולוגית?

אז… יועצי שינה, "מומחים" לתינוקות, רופאים וכל מי שמעודד אימון שינה אצל תינוקות צעירים. מה אתם הולכים לעשות עכשיו?

[1] Douglas PS, Hill PS. Behavioral sleep interventions in the first six months of life do not improve outcomes for mothers or infants: a systematic review. J Dev Behav Pediatr 2013; 34: 497-507

———————————————————————–

טרייסי קאסלסטרייסי קאסלס היא הכותבת העיקרית ל Evolutionary parenting. היא סיימה תואר ראשון במדעי הקוגניציה באוניברסיטת קליפורניה, תואר שני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת בריטיש קולומביה בקנדה והיא כרגע מועמדת לדוקטורט בפסיכולוגיה התפתחותית באותה אוניברסיטה, שם היא לומדת איך גורמים אבולוציונים מסויימים משפיעים על התנהגות אמפתית בילדים. טרייסי משמשת כיועצת בשותפות בריאות הילד וזכויות האדם ועבדה בעברה במועצה הקנדית ללמידה, ארגון ללא מטרות רווח המוקדש למחקר אלמנטים של למידה לאורך משך החיים. אבל הכי חשוב בעבורה, היא אמא למדלין (מאדי), לבן החורג דסמונד, ואישתו של בריאן.