תגית: ג'יימס מקנה

דר. ג'יימס מקנה

השיחה שלי עם המומחה לשינה משותפת ג'יימס מקנה

השיחה שלי עם המומחה לשינה משותפת ג'יימס מקנה

פורסם במקור בהאפינגטון פוסט

דר. ג'יימס מקנה הוא פרופסור לאנתרופולוגיה ומנהל מעבדת השינה ההתנהגותית לאמהות ותינוקות באוניברסיטת נוטרדאם. הוא מומחה בעל שם עולמי לשינת תינוקות – ובמיוחד לשינה משותפת ביחס להנקה. בשיחות שלנו, הוא שיתף את התובנות שלו על שינה משותפת ודפוסי שינה ביפאזית ונתן עצות להורים חדשים.

אתה תומך בשינה משותפת – תאר את המחקר שלך על סידור שינה זה. באילו אוכלוסיות הוא נפוץ? מה היתרונות של שינה משותפת?

המחקר שלי על שינה משותפת של אמהות ותינוקות התחיל כשגילינו שאשתי בהריון. כמו כל הזוגות שעומדים להיות הורים, רצנו לקנות את כל ספרי ההורות. אבל אחרי שקראנו כמה ספרים שעוסקים בדרך הטובה ביותר לטפל בתינוק שלך נשארנו עם שתי מסקנות: או שכל מה שלמדנו באנתרופולוגיה, תחום המומחיות שלי, היה שגוי, או שכל ההמלצות המערביות האלה לגבי הטיפול הטוב ביותר בתינוק שלך בכלל לא עסקו בתינוקות. אולי הם עסקו בכל מה שקשור לאידיאולוגיות התרבותיות והערכים החברתיים המערביים העדכניים שמשקפים את מה שאנחנו רוצים שתינוקות יהפכו להיות, במקום במי הם באמת ומה הם צריכים.

בכל קורס מבוא לביולוגיה אנתרופולוגית, סטודנטים לומדים שתינוק האדם הוא היונק העליון הכי פגיע, תלוי-מגע ואיטי להתפתח, בעיקר בגלל שבני אדם נולדים טרם זמנם מבחינה נוירולוגית, ביחס ליונקים עליונים אחרים. כדי שתינוק האדם יעבור בבטחה בפתח האגן הצר של האם, שהוא צורך אדריכלי להליכה זקופה, התינוק צריך להיוולד רק עם 25 אחוז מנפח המוח הבוגר שלו. המשמעות היא שהמערכות הגופניות שלו לא יכולות לתפקד בצורה מיטבית בלי מגע עם גוף האם, אשר ממשיך לווסת את התינוק בצורה דומה לזו שנעשתה בהריון. אשלי מונטאגו, הגיבורה האינטלקטואלית שלי, קראה לתינוקות האדם "עוברים חיצוניים" (extero-gestates). נגיעה בתינוק משנה את הנשימה, חום הגוף, קצב הגדילה, לחץ הדם, מידת הדחק והגדילה עצמה. במילים אחרות, גוף האם הוא הסביבה היחידה לה מותאם תינוק האדם. כמו שאמר דר. ויניקוט, פסיכולוג הילדים המפורסם, "אין תינוק, יש תינוק ומישהו."

זוהי נקודת פתיחה נכונה מבחינה מדעית להבין למה תינוקות לעולם לא יסכימו או יגיבו לתזכיר שאומר שהם צריכים לישון לבד. סביבת השינה המבודדת מייצגת משבר נוירולוגי לרך הנולד כיוון שהמיקרו-סביבה הזאת לא תקפה לסיפוק הצרכים הבסיסיים של תינוקות. אכן, שינה בחדר לבד וחוסר בהנקה מוכרים כיום כגורמי סיכון בלתי תלויים למוות בעריסה, עובדה שמסבירה למה רוב העולם לא שמע על תסמונת המוות בעריסה.

אשתי ואני היינו המומים כשקראנו מה היה לחוקרי שינת ילדים להגיד לגבי שינה נורמלית לתינוקות והרעיון של "הרגעה עצמית". כבר אז ידענו שזה לא יותר ממבנה חברתי חסר ראיות אמפיריות שיגבו את מהימנותו.

כשנולד בני, גיליתי שאני יכול לשנות את הנשימה שלו על ידי שינוי מהירות הנשימה שלי, כאילו היינו אמורים להיות מתואמים אחד עם השני. המחקר שלי אישר מאוחר יותר שהנשימה של האם והתינוק מווסתת על ידי הנוכחות אחד של השנייה – קולות השאיפה והנשיפה, ההתרוממות והשקיעה של החזה והפחמן הדו-חמצני שננשף על ידי אחד ונשאף על ידי השנייה מזרז את הנשימה הבאה! טענתי במאמרים מדעיים שזה סימן נוסף שמזכיר לתינוקות לנשום, מנגנון אל-כשל למקרה שמעברי הנשימה הפנימית של התינוק יגמגמו.

חקרתי את ההשפעות הגופניות השליליות של הפרדה קצרת-טווח על גורי קופים – כמו קצב פעימות לב, נשימה, חום גוף, פגיעות לווירוסים, רמות קורטיזול, עיכול וגדילה. איך יכולתי להיות מופתע שהיונק העליון הכי פחות בוגר – אנחנו – יהיה אפילו רגיש יותר לכל האותות החושיים? החזקה, נשיאה ושינה עם התינוק הם לא רק רעיונות חברתיים נחמדים, אלא תרומה חשובה לרווחתם של התינוקות.

החלטתי לקחת את הידע שלי על התנהגות יונקים-עליונים, להכיל אותו עלינו, ולראות אם מגע לילי (הנקה ושינה משותפת) באמת יווסתו תינוקות בדרכים אותן תיארתי, ומה קורה כשתינוקות ישנים לבד. הובלתי קבוצת מדענים שתיעדו בפעם הראשונה את ההשפעות ההתנהגותיות והגופניות של שינת תינוקות מבודדת ואיך נראית שינה כשהיא נמדדת בהקשר השינה המשותפת וההנקה בהם היא התפתחה.

הראינו איך המודליות החושית של אימהות ותינוקות משפיעות בצורה הדדית אחד על השנייה. לא רק האמא משנה את השינה והמצב הגופני של התינוק, אלא גם התינוק מווסת את ההתנהגות ואת המצב הגופני של האם.

חשוב לזכור שהשינה המשותפת של אימהות ותינוקות עברה אבולוציה, אבל לא כך המיטות וכלי המיטה. אנחנו חייבים לנקוט באמצעי זהירות. אבל שינה משותפת יכולה להיות מגוננת כשהיא מקושרת להנקה. אנחנו יודעים היום שהרבה אימהות מניקות בוחרות בשינה משותפת בדיוק בגלל שהן מצליחות לישון יותר, לנהל את אספקת החלב שלהן בצורה טובה יותר, ולהתקשר בעוצמה חזקה יותר עם התינוקות שלהן.

כשעושים זאת בצורה בטיחותית, שינה משותפת משמחת אימהות (ואבות!) ותינוקות, ויש לה השפעות חיוביות על גדילת ילדים. אסור להכפיש או להגיד על אימהות שהן לא-אחראיות בגלל שהן ישנות עם התינוקות שלהן. למעשה, 90 אחוז מבני האדם ישנים עם התינוקות שלהן בצורה כזו או אחרת!

צוטטת על כך שכל בני האדם למעשה ישנים בצורה ביפאזית כשאמרת: "באמריקה, מצפים ממך ללכת לישון ב 23:00 ובעצם למות עד השעה 7:00, ואם זה לא קורה, אתה סובל מבעיה – נדודי שינה." איך אתה מגיב לכותרות שנותנות גבולות ברורים לכמות השינה שאנחנו "אמורים" לקבל?

נראה שחילוף החומרים האנושי מאט את הקצב בשעות אחר הצהריים, ובסבירות גבוהה, הביולוגיה שלנו נוטה לצורה מסוימת של שינה ביפאזית. העובדה שבתרבויות מגוונות אנשים מצליחים להתאים את עצמם לביולוגיה הזאת משקפת ללא ספק את העבר האבולוציוני שלנו, שהתפתח באזורים טרופיים שם היה צורך להימנע מהחום הכבד של היום.

הערכים החברתיים תוחמים, אם לא מווסתים, איך ומתי אנחנו ישנים. בארה"ב הביטוי, "אני לא רוצה שיתפסו אותי מנמנם", מרמז שנמנום הוא סוג של עבירה. תרבויות אחרות, לעומת זאת, מעדיפות נמנומים או סיאסטות במהלך היום.

הצורך האבולוציוני להיות דרוך במהלך השינה ולהתעורר במהירות איפשר לבני האדם להסתגל לאתגרים בסביבות חברתיות, פסיכולוגיות ורגשיות משתנות. לכן חשוב לכבד שוני בין אנשים ולקחת בחשבון את הבריאות הכללית ממספר נקודות מבט. אני מרגיש חוסר נוחות כשאני קורא כותרות עם הצהרות חד משמעיות, שיכולות לגרום לאנשים עם דפוסי שינה פחות סדירים לעצבנות, במיוחד כשהם מרגישים מצוין ומלאי אנרגיה במהלך היום. וכשכל המחלות והתסמונות מוסברים במונחים של מחסור כרוני בשינה, אנחנו צריכים להבין שההערכה של מהי הסיבה ומהי התוצאה היא דבר קשה.

כמומחה לשינת תינוקות, אילו טיפים אתה יכול לתת להורים חדשים שיעזרו לילד שלהם (ולעצמם) לישון?

תעשו מה שעובד במשפחה שלכם ותסמכו על עצמכם שאתם מכירים את התינוק שלכם יותר טוב מכל סמכות חיצונית. אתם מבלים את רוב הזמן עם הילד שלכם, וכל תינוק הוא שונה. פעוטות, ילדים וההורים שלהם, נפגשים במגוון דרכים שונות. למעשה, אין תבנית למערכת היחסים שנפתח. כשזה מגיע לסידורי שינה, הרבה משפחות מפתחות ומפגינות רעיונות מאוד גמישים בנוגע לאיפה התינוק שלהם "אמור" לישון. הורים עם רעיונות פחות נוקשים לגבי איך ואיפה התינוקות שלהם אמורים לישון נוטים באופן כללי להיות שמחים יותר ומאוכזבים פחות כשהילדים שלהם לא יכולים לתפקד כמו שהם "אמורים" – כלומר, לישון כל הלילה.

מעל לכל, תזכרו שלתינוקות אין אג'נדה. הם לא מנסים להקשות עליכם, או לתמרן אתכם. עם כאלה מוחות קטנים ולא מפותחים, הם הכי קרובים לגנים שלהם מאשר כל אדם יכול להיות ויש להם שליטה מועטה על ההתנהגות שלהם. בשישה-שבעה החודשים הראשונים לחייהם, לתינוקות אין "רצונות", רק צרכים. תזכרו שתינוקות הם "קורבנות" של ההתנהגות שלהם בדיוק באותה מידה כמו שאתם עלולים להיות.

הדבר החשוב עבור שביעות הרצון של ההורים הוא לא לקבל מה שאנשים אחרים אומרים שהם צריכים לעשות. במקום זאת, תהיו פתוחים לדרך בה מערך מערכות היחסים שמרכיב את המשפחה שלכם מצטלב ותזרמו עם הפתרונות שעובדים. תנסו לא לשפוט את השינה של התינוק שלכם. אל תבלבלו את ההמלצה הרפואית לשינה טובה עם "טוב מוסרי" – הרעיון שתינוקות "טובים" ישנים כל הלילה. ההמצאה התרבותית הכי גרועה להורים היא הרעיון של "תינוק טוב".

————————————

לכל המאמרים של דר. ג'יימס מקנה, תלחצו כאן.

ג'יימס מקנהמומחה בעל שם עולמי בשינת תינוקות – בשינה משותפת, ובמיוחד בקשר שלה להנקה, דר. ג'יימס מקנה הוא סמכות מצוטטת לרוב בנוגע לנושא ההורות המדובר הזה. כמנהל המעבדה לשינת אמהות-תינוקות באוניברסיטת נוטרה דאם, הוא ידוע כראשון שערך מחקרים פסיכולוגיים והתנהגותיים על ההבדלים בין שינה ביחד ובנפרד של זוגות אמהות-תינוקות. מקנה הוא תומך נלהב של שינה משותפת ומתמקד במחקרו ביחס שבין סידורי שינה, שיטות האכלה, וגורמי סיכון לסינדרום מוות בעריסה. המחבר של “Sleeping With Baby: A Parent’s Guide to Co-sleeping" מקנה פירסם יותר מ 130 מאמרים בבטאונים פסיכולוגיים, אנתרופולוגיים ורפואיים, והשלים שני מחקרים על מוות בעריסה ושינת תינוקות.

קווי מנחה לשינה משותפת

קווי מנחה לשינה משותפת בטוחה

קווי מנחה לשינה משותפת בטוחה

קווי מנחה לשינה בטוחה עם תינוקות:

להביא למקסימום את הסיכויים לשינת תינוקות בטוחה בנפרד וביחד (במיטה משותפת, במיוחד), על ידי ג'יימס מקנה פרופסור לאנתרופולוגיה ביולוגית, מנהל המעבדה לשינת אם-תינוק, אוניברסיטת נוטרה דאם.

קווי מנחה לשינה משותפתמתחת סיכמתי והדגשתי חלק מהנושאים שיש להתחשב בהם כשאתם מחליטים איפה ואיך יישן התינוק שלכם.

מה המרכיבים של "סביבת שינה בטוחה" ללא קשר למקום בו ישן התינוק?

שינת תינוק בטוחה מתחילה עם הריון בריא, בעיקר בלי שהעובר ייחשף לעישון מצד האם.

הנקה עוזרת בצורה ניכרת להגן על תינוקות ממקרי מוות הכוללים מוות בעריסה או מוות פתאומי אחר וממחלות משניות ו/או פגמים מולדים.

שינת תינוק בטוחה לאחר הלידה מתחילה עם הנוכחות של אמא מחוייבת, מניקה ומיודעת, או עם אבא מיודע ומחוייב.

תינוקות צריכים לישון על הגב, על משטחים מוצקים, נקיים, בהעדר עשן, מתחת לשמיכה דקה (נוחה), ולעולם אין לכסות את הראש שלהם.

אין לשים בובות או כריות מסביב לתינוק ואף פעם לא להניח תינוק לישון על גבי כרית.

אין להשתמש בעור כבש או חומרים תפוחים אחרים ובמיוחד אין להשתמש במזרונים בסגנון פופים. מיטות מים יכולות גם כן להיות מסוכנות, והמזרנים תמיד צריכים להפגש עם מסגרת המיטה. אסור לתינוקות לישון על ספות או כורסאות, עם או בלי מבוגר כיוון שהם יכולים להחליק (עם הפנים מטה) לתור רווח או להתקע בגב הספה.

מיטה משותפת: חשוב להיות מודעים שמיטות של מבוגרים לא תוכננו להבטיח בטיחות של תינוקות!

  • על תינוקות שמואכלים בבקבוק לישון תמיד לצד האם על משטח נפרד ולא באותה המיטה.
  • אם ישנים באותה המיטה, בצורה האידיאלית, על שני ההורים להסכים ולהרגיש נוח עם ההחלטה. כל אחד מהאנשים החולקים את המיטה צריך להבין שהיא או הוא אחראים באותה מידה לתינוק ולהכיר בנוכחות התינוק. לפי הרגשתי שני ההורים צריכים לחשוב על עצמם כמטפלים עיקריים.
  • תינוקות מגיל שנה ומטה לא כדאי שישנו עם אחים או אחיות – אלא תמיד עם אדם שיקח אחריות על כך שהתינוק נמצא שם.
  • אנשים שלוחקים סמי הרגעה, תרופות או סמים, או שיכורים – או כאלה שקשה להם להתעורר במידה מוגזמת אסור שישנו על אותו המשטח עם התינוק.
  • שיער ארוך באופן מופרז צריך להיאסף כדי למנוע הסתבכות של השיער סביב צוואר התינוק (כן זה באמת קרה!).
  • אנשים שמנים מאוד, שעלולים לא להרגיש איפה בדיוק או כמה קרוב נמצא התינוק, יכולים לרצות לישון לצד התינוק אך על משטח שונה.
  • חשוב להבין שהתנאים הפיזיים והחברתיים שבהם מתרחשת השינה המשותפת, בכל צורותיה המגוונות, הם אלה שיקבעו את הסיכונים והתועלות של התנהגות זו. מה שקורה במיטה הוא מה שחשוב.
  • עלול להיות חשוב לבחון או להרהר על האם תחשבו שחנקתם את התינוק שלכם אם, בתסריט הכי בלתי סביר, התינוק שלכם מת ממוות בעריסה בזמן שהוא היה במיטה שלכם. כמו שתינוקות יכולים למות ממוות בעריסה בשינה מבודדת חסרת סיכונים, כך גם עלול להיות שהתינוק ימות בשינה משותפת חסרת סיכונים. רק תוודאו, במידת האפשר, שאם התינוק נפטר, שאת או בעלך לא תחשבו שהשינה המשותפת תרמה למוות, או שאחד מכם באמת חנק בטעות את התינוק. שווה לחשוב על זה.

מלבד לעולם לא לתת לתינוק לישון מחוץ להשגחתו של מבוגר מחוייב, כלומר שינה משותפת על משטחים שונים הבטוחה לכל התינוקות, אני לא ממליץ לשום הורה סוג מסויים של סידור שינה כיוון שאני לא מכיר את הנסיבות תחתיהן ההורים חיים. מה שאני ממליץ הוא לקחת בחשבון את כל האפשרויות ולהיות מיודע ככל האפשר ולהתאים את מה שלמדת עם מה שאת חושבת שיכול לעבוד בצורה הטובה ביותר לך ולמשפחה שלך.

אם אתם רוצים לקרוא את המאמר המקורי, תלחצו כאן.

ג'יימס מקנה

סיפור לפני השינה: מחקר על שינה משותפת

סיפור לפני השינה: מחקר על שינה משותפת

הכי אחורה שתהיו מוכנים ללכת, אמהות תמיד נהגו על פי המנהג המגונן והנוח של לישון עם תינוקיהן. אפילו כעת, לרוב מכריע של אנשים על פני הגלובוס, שינה משותפת והנקה ליילית הם עדיין מנהגים בלתי נפרדים. רק ב 200 השנים האחרונות, ובעיקר בתרבות המתועשת המערבית, חשבו הורים שזה נורמלי ומתאים מבחינה ביולוגית לאם ותינוקה לישון בנפרד.

במעבדת השינה של בית הספר אירווין לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה, עמיתי ואני צפינו בזוגות של אמהות-תינוקות כאשר הם ישנו בנפרד וביחד במשך שלושה לילות רצופים. בעזרת פוליגרף, הקלטנו את קצב הלב, גלי המוח (EEG), הנשימה, חום הגוף ותקופות ההנקה של האמהות והתינוקות. מצלמות אינפרה אדומות עקבו אחר התנהגותם.

מצאנו שתינוקות שישנים ביחד פונים לכיוון האמהות שלהם רוב הלילה, ושהאמא והתינוק עירניים ביותר לתנועות אחד של השני, מתעוררים בתדירות גבוהה יותר, ומבלים יותר זמן בשלבי שינה קלה מאשר אם היו ישנים בנפרד. תינוקות שישנים ביחד יונקים מספר פעמים כמעט כפול, ואורכה של כל הנקה גדול פי שלוש, לעומת לילות שהם ישנים בנפרד. אבל הם כמעט לא בוכים. אמהות שישנות עם תינוקיהן באופן קבוע ישנות אותה כמות זמן לפחות כמו אמהות שישנות בלי תינוקיהן.

בנוסף לסיפוק תזונה ליילית והגנה, שינה עם האם מספק לתינוק זרם מתמיד של תחושות של נוכחות האם, שכוללות מגע, ריח, תנועה וחום. הגרויים האלה יכולים אולי לפצות על חוסר הבשלות הקיצונית של מערכת העצבים של התינוק בלידה.

שינה משותפת עלולה לספק לחלק מהתינוקות הגנה מפני מוות בעריסה, רוצח שובר לב ומסתורי. תינוקות שישנים ביחד יונקים תדיר יותר, ישנים קל יותר, ומאומנים להגיב להתעוררות אימהית. פגמים בהתעוררות נחשדים בחלק ממקרי המוות בעריסה, ופרקי זמן ארוכים בשינה עמוקה יכולים להחריף את הבעיה. אולי השינויים הפסיכולוגיים שנובעים משינה משותפת, במיוחד אם הם באים יחד עם הנקה ליילית, יכולים להועיל לחלק מהתינוקות לישון קל יותר. באותו הזמן, שינה משותפת מקלה על האם לגלות ולהגיב לתינוק בצרה. חשיבה מחדש על נוהגי שינה כבר הראו תוצאה דרמטית: בארצות הברית, מקרי המוות בעריסה צנחו לפחות ב 30% לאחר 1992, כאשר האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים המליצה להשכיב ילדים לישון על הגב, לעומת שינה עם הפנים כלפי מטה.

ההשפעה של שינה משותפת על מוות בעריסה עוד טעון הוכחה, אז זה יהיה מוקדם מידי להמליץ עליה כסידור הטוב ביותר לכל המשפחות. הסכנות בשינה משותפת גם מצריכות בחינה. האם הסביבה בטוחה, עם אביזרי השינה מתאימים? האם ההורים מעשנים? האם הם צורכים סמים או אלכוהול? (אלה כנראה הגורמים העיקריים במקרים יוצאי הדופן בהם האם חונקת את תינוקה בהסח הדעת.) כיוון ששינה משותפת הייתה המצב הקדמוני, עתידם של תינוקינו עלול לכלול השאלה מדרכים קדומות.

פורסם לראשונה ב Human Nature באוקטובר 1997. לקריאת המאמר באנגלית, תלחצו כאן.

————————————

ג'יימס מקנהמומחה בעל שם עולמי בשינת תינוקות – בשינה משותפת, ובמיוחד בקשר שלה להנקה, מקנה הוא סמכות מצוטטת לרוב בנוגע לנושא ההורות המדובר הזה. כמנהל המעבדה לשינת אמהות-תינוקות באוניברסיטת נוטרה דאם, הוא ידוע כראשון שערך מחקרים פסיכולוגיים והתנהגותיים על ההבדלים בין שינה ביחד ובנפרד של זוגות אמהות-תינוקות. מקנה הוא תומך נלהב של שינה משותפת ומתמקד במחקרו ביחס שבין סידורי שינה, שיטות האכלה, וגורמי סיכון לסינדרום מוות בעריסה. המחבר של “Sleeping With Baby: A Parent’s Guide to Co-sleeping" מקנה פירסם יותר מ 130 מאמרים בבטאונים פסיכולוגיים, אנתרופולוגיים ורפואיים, והשלים שני מחקרים על מוות בעריסה ושינת תינוקות.