תגית: כישורים חברתיים

הליגה לחינוך ביתי

כישורים חברתיים אצל בוגרי חינוך ביתי

כישורים חברתיים אצל בוגרי חינוך ביתי

אחת הביקורות הכי נפוצות נגד חינוך ביתי היא האישום שילדי חינוך ביתי לא יהיו מסוגלים להתערות בחברה בגלל שחסרים להם כישורים חברתיים. זהו אתגר שמגיע היישר ללב החינוך הביתי, כי אם אין לילד כישורים חברתיים, איך יוכל אותו ילד לתרום לחברה?

מאז ההופעה מחדש של תנועת החינוך הביתי בסוף שנות ה-70, מבקרי החינוך הביתי הנציחו שני מיתוסים. הראשון נוגע ליכולת של ההורים ללמד את ילדיהם בבית במידה מספקת. השני הוא האם ילדי חינוך ביתי יותאמו היטב לחברה.

הוכחה של הצלחה אקדמית היא די פשוטה. היום, מוסכם שילדי חינוך ביתי, בממוצע, עולים על חבריהם מבתי הספר הרגילים. המחקר החדש ביותר, "Homeschool Progress Report 2009", שנערך על ידי בריאן ריי מהמכון הלאומי למחקר בנושאי חינוך ביתי, סקר 11,000 תלמידי חינוך ביתי. הוא הראה שילד החינוך הביתי הממוצע היה ב 37% אחוזונים גבוה יותר במבחנים סטנדרטיים מממוצע בתי הספר הרגילים.

אולם המיתוס השני קשה יותר להתייחסות כי ילדים שגדלו בחינוך ביתי במספרים ניתנים להערכה בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 מגיעים רק עכשיו לגיל ועמדה שבה ניתן להדגים שהם יכולים להצליח כמבוגרים.

משפחות חינוך ביתי ברחבי המדינה ידעו שהביקורות על חוסרים בכישורים חברתיים אינן מבוססות – הראיות היו אצלם בבית. כדי להתייחס לשאלה הזאת מנקודת מבט מחקרית, אגוד ההגנה המשפטית לחינוך ביתי הזמין מחקר ב 2003 שנקרא "החינוך הביתי מתבגר", נערך על ידי מר ריי, וגילה איך מסתדרים ילדי החינוך הביתי כמבוגרים. החדשות היו טובות לחינוך הביתי. בכל תחומי החיים, ממציאת תעסוקה, לשביעות רצון מחינוך ביתי, להשתתפות בפעילויות קהילתיות, להצבעה, מבוגרי החינוך הביתי היו יותר פעילים ומעורבים מאשר עמיתיהם מהחינוך הרגיל.

עד לאחרונה, "החינוך הביתי מתבגר" היה המחקר היחיד שהתייחס לכישורים החברתיים של בוגרי חינוך ביתי. כעת יש לנו מחקר ארוך טווח הנקרא "חמש עשרה שנים לאחר מכן: בוגרי חינוך ביתי קנדיים" מהמרכז הקנדי לחינוך ביתי. המחקר הזה סקר תלמידי חינוך ביתי שהוריהם השתתפו במחקר מקיף על חינוך ביתי ב 1994. המחקר השווה בוגרי חינוך ביתי עם עמיתיהם. התוצאות מדהימות.

כשהם נמדדים לעומת הקנדי הממוצע בגילאי 15-34, בוגרי חינוך ביתי קנדיים בני 15-34 היו מעורבים חברתית יותר (69 אחוז השתתפו בפעילות מאורגנת לפחות פעם בשבוע, לעומת 48 אחוז באוכלוסייה המקבילה). ההכנסה הממוצעת הייתה גבוהה יותר לבוגרי חינוך ביתי, אך אולי יותר משמעותי, בעוד ש 11 אחוזים מהקנדים בגילאי 15-34 נסמכים על קצבת רווחה, לא היו מקרים של תמיכה ממשלתית כמקור הכנסה עיקרי אצל בוגרי חינוך ביתי. הם גם היו מאושרים יותר. 67.3 אחוזים תארו את עצמם כשמחים מאוד, לעומת 43.8 אחוזים באוכלוסיה המקבילה. כמעט כל בוגרי החינוך הביתי – 96 אחוזים – חשבו שחינוך ביתי הכין אותם היטב לחיים.

המחקר החדש צריך לגרום להרבה מבקרים לחשוב מחדש על עמדתם בנושא כישורים חברתיים. לא רק שבוגרי החינוך הביתי מעורים בחיים האזרחיים, הם גם מצליחים בכל תחומי החיים. הרבה מבקרים האמינו, וחלק מההורים פחדו, שבוגרי חינוך ביתי לא יצליחו להתחרות בשוק העבודה. אבל המחקר החדש מצא שבוגרי חינוך ביתי נמצאים במגוון מקצועות. חינוך ביתי אינו סוגר דלתות לאפשרויות קריירה.

התוצאות מעודדות לכל משפחות החינוך הביתי ולהורים החושבים על חינוך ביתי. בוגרי החינוך הביתי, שמזוהים באופן טיפוסי כמצליחים אקדמית, יכולים להצליח גם בחברה.

גם "החינוך הביתי מתבגר" וגם "חמש עשרה שנים לאחר מכן", מדגימים בשפע שבוגרי החינוך הביתי הם אזרחים פעילים, מעורבים ויצרניים. משפחות חינוך ביתי פורצות את הדרך בחינוך הקנדי והאמריקאי, והמחקר החדש מראה בבירור שהורי החינוך הביתי נמצאים במסלול הנכון.

לקריאת המאמר המקורי, תלחצו כאן.

למחקר המלא, לחצו כאן.

 

Documenting Delight

כישורים חברתיים וילדים שלא הולכים לבית הספר

כישורים חברתיים וילדים שלא הולכים לבית הספר

מאת ג'ורג'יה בריסוויילה

לפני כמה זמן חיכיתי בחדר מיון עם ת'יאו לראות את האחות התורנית. זאת הייתה המתנה ארוכה והתחלתי שיחה ידידותית עם אישה מקסימה שבמקרה גרה בפרבר שכן. צחקנו ושוחחנו על הדמיון בינינו, דיברנו על הילדים שלנו והתענגנו על האינטרקציה כדי להעביר את השעות. חברתי החדשה נהייתה שקטה פתאום ואז כמעט כועסת. "הו מתוקה, את לא יכולה לעשות את זה לילדים שלך, פשוט לא, הם יגדלו להיות תמהונים שלא יכולים להתיידד עם אף אחד."

צחקתי ושאלתי אותה אם הייתה לה בעיה להתיידד איתי – מישהי שהייתה בחינוך ביתי?

היא היססה לענות, "לא, תראי, אבל את רק בן אדם אחד, רוב הילדים הופכים להיות תמהונים אם הם לא גדלים עם קבוצת חברים – את פשוט חייבת לשלוח אותם לבית ספר."

כשחייכתי ואמרתי שאנחנו לו דואגים לגבי זה השיחה הפכה קרירה. האישה הזאת הייתה מודאגת באמת ובתמים שככל הנראה הייתי "נחושה להרוס את הכישורים החברתיים של ילדי" (בזמן שאני יכולה להוסיף שהאישה הזאת לא הייתה מסוגלת להמשיך את השיחה עם מישהי בעלת אמונות שונות משלה אך היא הייתה מודאגת מהכישורים החברתיים של הילדים שלי? הא).

למען האמת מצאתי שכישורים חברתיים הם הסיבה העיקרית והטיעון היחיד שקיבלתי מכל מי שמתנגד שהילדים שלנו לא ילכו לבית הספר. זה קצת משעשע אותי כי את עלולה לחשוב, מאיך שאנשים לא מפסיקים לדבר על זה, שהמטרה היחידה של ללכת לבית הספר היא למען הכישורים החברתיים של ילדינו. אף אחד שדיברתי איתו פנים מול פנים לא רמז שילדינו לא יקבלו חינוך טוב בבית – לא… הם רק לא ידעו איך לרכוש חברים בפארק.

נראה שזאת עובדה מוגמרת שלהיות בבית ספר ולהתקבץ לפי גיל מהווה את הדרך הנורמלית לפתח כישורים חברתיים אצל ילדים.

כשאני חושבת על בית הספר "המקבץ לפי גילאים" הסטנדרטי מבחינה היסטורית ומחוץ לבית הספר – זה נראה כמו כל דבר חוץ מנורמלי.

בני אדם לא תוכננו להיות מקובצים על פי גיל באופן כללי. שלא כמו הרבה יונקים אנחנו לא נוטים ללדת קבוצות של תינוקות. הם מתוכננים לקבל פער של שנה לפחות ביניהם. קבוצות רב גילאיות הוכחו כמגבירות למידה ויצרנות. כשמשדכים אותם עם ילדים בני אותו גיל, ילדים לא מעודדים להיות חונכים או ללמוד מבגרותו של ילד מבוגר יותר.

רק מהסתכלות בילדי, פרייה (Priya) כל הזמן מדהימה אותי בבגרות והחמלה שלה לצרכי האחים הקטנים שלה. ת'יאו ממשיך להדהים אותי בכמה שהוא מפותח לעומת פרייה בגילו. הם מוציאים את הטוב ביותר אחד מהשני בדרך זאת.

המשאב הטוב ביותר שלי הוא שיש לי חברים בגילאים שונים ויכולות שונות. יש לי חברים בשנות החמישים שלהם וחברים שרק סיימו בית ספר. כשאני עם אנשים צעירים ממני אני נוטה לקבל עלי תפקיד אימהי. כשאני עם אנשים מבוגרים ממני אני מעודדת מהבגרות שלהם ומתנהגת בהתאם. כשמחלקים אותי לקבוצה שבה כולם אנשים בגיל וברמת הבגרות שלי אנחנו דוחקים אחד את השני עד למצב שאנחנו גונבים תמרורים מהצומת (למרבה הצער אני לא צוחקת).

כשאני חושבת על כישורי החברה של ילדי אני רוצה שיהיו להם חברים בגיל שלהם אבל אני לא רוצה שזאת תהיה האינטראקציה העיקרית שלהם. אני לא חושבת שאלה חיי חברה בריאים לילד. ילדים לומדים איך להיות מבוגרים בוגרים ובטוחים בעצמם (הפתעה!) ממבוגרים בוגרים ובטוחים בעצמם.

ארול (Errol) ואני רוצים שתהיה לנו השפעה על החברים שילדינו בוחרים. בבית הספר לחברים של הילדים יש השפעה עצומה עליהם. עד שילדיי בגיל בו הם יכולים להפעיל שיקול דעת לגבי מי משפיע עליהם לטובה – אני רוצה שתהיה לי הכוונה כלשהי לגבי אלה שהם בוחרים לבלות איתם את זמנם. אני לא חושבת שזאת הורות חששנית, אני חושבת שזה תפקידי כהורה – לספק לילדיי אינטראקציה בריאה איפה שאני יכולה. כל עוד ילדיי בהשגחתי – אני רוצה להכיר את חבריהם.

אנחנו רוצים לתת לילדינו חיי חברה עשירים עם אנשים מכל גיל, מוצא וניסיון חיים. אני לא יכולה לחשוב על דרך טובה יותר מאשר להשאיר אותם מחוץ לבית הספר! זה משאיר לנו חופש לתת להם גישה להרבה פעילויות עם ילדים בגילאים שונים (דרך חוגי ספורט, אמנות, קבוצות מוסיקה וכו'), לאפשר להם הרבה זמן לא-מובנה עם חבריהם ואחיהם ולתת להם להיות מעורבים בחיינו ובחיי החברה הנורמליים של החברה מחוץ לבית הספר.

—————————————–

Documenting Delight2משפחת בריסוויילה גרה בבריזביין אוסטרליה.

ג'ורג'יה מצלמת, עושה סרטים וכותבת. ארול עובד בחברת הרכבות.

פרייה רוצה להיות מיילדת והייתה שמחה מאוד להשאיל את התינוק שלכם. פרייה היא בת 4.

ת'יאו רוצה להיות נמר, הוא בן שנתיים.

אתם מוזמנים לקרוא את הבלוג שלהם באנגלית Documenting Delight.

לקריאת המאמר המקורי לחצו כאן.