תגית: מחשב

מחשב לכל ילד

מחשב לכל ילד

תשכחו מחדר לכל ילד: ביורט שלנו אנחנו הולכים לפי אקסיומת המאה ה-21 של מחשב (וחיבור אינטרנט) לכל ילד, כציוד בסיסי לחיים.

למטרה הזאת, בנינו לפני שנה מחשב למשחקים ש… הפך להיות המחשב של לוק. אחרי שנה שהיא הייתה בסדר עם המחשב הישן, זה היה ברור שעכשיו תורה של סופי לקבל מחשב סופר מהיר. היא לא גיימרית כמו לוק, אבל היא עוסקת שעות כל יום בציורים דיגיטליים בפוטושופ. שני מחשבים משמעותם שלא עוקרים אחד לשנייה את העיניים מתווכחים על זמן על המחשב הטוב.

בפעם האחרונה השתמשנו ב pcpartpicker.com כדי להרכיב רשימה של רכיבים ולעקוב אחרי המחיר שלהם לאורך זמן. כשהסכום הגיע לתקציב שלנו ($700) שחררנו את הנצרה. הנה עמוד ה pcpartpicker של המחשב החדש שלנו. זה אחלה אתר! אפשר לבדוק מחשבים של אנשים אחרים, לקרוא חוות דעת, להשוות מחירים. אתר מצוין.

חלקים! אחרי שכל החלקים הגיעו בדואר (רובם מאמזון) פשוט חיכינו ליום מתאים להתחיל בפרויקט. אין כמו סופת שלג בשביל לנקות לך את הלו"ז.

מחשב שני - 1

מרכיבים!

מחשב שני - 2

לוק ואני מרכיבים את הכרטיס מסך (קנינו כרטיס טוב!) בחרנו מארז פצפון (micro-atx) בגלל שאין לנו הרבה מקום מתחת לשולחן – תוצר לוואי, היה קשה להכניס את כל החלקים. ידיים קטנות היו יתרון גדול.

ככה זה נראה בפנים: מפלצת הספגטי. כן, אני מורידה את ראשי בבושה, ואני רק יכולה להגיד להגנתי שבמארז כזה קטן, אי אפשר להעביר חוטים מאחורי הלוח אם, אז כולם נמצאים בסוף מתחת לתאי הדיסקים הקשיחים. נו טוב, כשהדלקנו אותו הוא פעל (צהלנו), וזה הדבר העיקרי.

מחשב שני - 3

ככה הוא נראה על מדף מתחת לשולחן. סופי אומרת שהאור הכחול מוסיף לאווירה.

מחשב שני - 4

והנה לנו שני מחשבים. בלי מריבות על תורות, ובנוסף הם יכולים לשחק אחד עם השני במשחקי רשת. נצחון מזהיר!

מחשב שני - 5

יש לנו חברים שהם "אנטי-מסכים" ואני ממש אוהבת אותם, אבל באמת שאני לא מבינה את דרך החשיבה הזאת. הגבלת זמן מסכים נראית לי כמו לגרום לנכות למי שגדל בימים אלו.

בנוסף יש את ההתמקדות הזאת במכשיר, והתעלמות מהפעילויות שנעשות על המכשיר. הם רואים "מסכים" כשהפעילויות יכולות להיות קריאת ספר, ציור, שיחה בטלפון, משחק וכו'. אם מישהי הייתה עושה את כל אלה ביום אחד (זה קורה כל הזמן), מישהו היה יכול להגיד, ואו, היא עשתה הרבה דברים. אם היא עשתה את כל זה על המחשב, אדם חרד-מסכים עלול להגיד "יותר מידי זמן מסכים!" אבל, אם היא הייתה עושה את כל הפעילויות האלה בעזרת ספר, מחברת, כתיבת מכתב ומשחק בקלפים האם אותו אדם יגיד, "יותר מידי זמן-נייר!" ?

מה ההעדפה הזאת של עצים מתים על פני פיקסלים? תסתכלו על הפעילות והמחשבה והאושר של האדם שעושה אותה, לא על הממשק, זה מה שאני אומרת.

בכל מקרה, אני מקווה שהמחשבים האלה יחזיקו מעמד כמה שנים. למרות שאפילו תוך שנה אחת אני יכולה לראות את ההבדל בין שני המחשבים. הטכנולוגיה מתקדמת מהר. אכן, אני ממש מתרגשת לגבי ההולולנס ומכשירים דומים, ואיך שטכנולוגיה לבישה מתקדמת. אלה מחשבים סטייל איירונמן (הולוגרמות שאפשר לתפעל בידיים) רק שלובשים משקפיים כדי לראות מה אתה עושה. אדיר! אני מנחשת שבעוד עשר שנים משקפי הולוגרמה כאלה יהיו הממשק הרגיל, ו"זמן מסכים" יהיה כינוי שאבד עליו הכלח. אני מניחה שהורים יצטרכו להילחץ בגלל זמן-משקפיים.

תראו, אם יש איזה חסרון (מה הפחדים? התמכרות, בעיות חברתיות, בידוד?) לזה שיש לילדים זמן בלתי מוגבל לדברים שהם רוצים לעשות (מחשבים, משחקי וידאו, דברי אמנות, ספרים, טלוויזיה, מנגה, בלה בלה, אנחנו רואים את כל אלה כחלק ממגוון הדברים שעושים כאן) אז הילדים שלי אמורים להפגין את הבעיות האלה. אבל הם לא. לכן, מסכים הם לא הגורם של הבעיות האלה. לוגיקה בסיסית.

אה, ועוד תלונה אחת: אני שומעת על הורים שנאבקים למצוא את הכמות המתאימה (שעה ביום? שלוש שעות ביום? בכלל לא?) של זמן מסכים לילדיהם, אבל על זה אני אומרת לא. שאלה לא נכונה! השאלה היא לא הכמות, היא מי מחליט מה הכמות. ובעבור מי. אתה לא יכול להבין את עצמך אם אתה לא יכול להחליט בשביל עצמך. לא רק כשמשחררים אותך פתאום לעולם בגיל 18 ואתה מנסה לשתות בפעם הראשונה. תנו להם להבין לבד מה ה"כמות הנכונה" בשבילם. אל תניחו שאתם יודעים את ה"כמות הנכונה" של מישהו אחר.

טוב, די עם ההטפות.

תהנו! תלמדו! תעשו דברים מגניבים! תעשו את זה בכל הכוח אם זה מה שאתם אוהבים, הממשק לא משנה. משחק הוא לימוד! זה המוטו שלי.

אני אשאיר אתכם עם אחד הציורים האחרונים של סופי, שנעשה על המחשב החדש בעזרת טאבלט של וואקום. היא אוהבת לצייר דמויות כאלה מאפס, לתכנן את הבגדים שלהם, ההבעות שלהם. כל אחד לוקח שעות רבות של עבודה. האמת שמוסר העבודה שלה על הפרויקטים (שהיא בוחרת בעצמה) האלה הוא מדהים. (איך זה יעזור לה אם נרחיק אותה מהחומרים שהיא בוחרת על ידי הגבלת "זמן מסכים"?)

נערה עם אוזניים וחרב—————————————————————————————————————–

מיה לאסיטרבשביל לקרוא את המאמר המקורי, תלחצו כאן.

מיה לאסיטר כותבת ספרי פנטזיה, מגדלת את ילדיה בחינוך חופשי, יוגיני, רועת עיזים לשעבר, שוכנת יורט ובן אדם מגניב באופן כללי.