ארכיון תגיות: אכזבה

לא אכפת לו מהרגשות שלי

לא אכפת לו מהרגשות שלי

אני רוצה שהוא יהיה עצמאי ושיעמוד ברשות עצמו, אבל כרגע יש לי ילד בן 4 שכמעט תמיד רוצה להיות על הידיים ונראה שלא אכפת לו מהרגשות והרצונות של אחרים.

לא, לבני 4 בדרך כלל לא יהיה אכפת מהרגשות והרצונות של אחרים.

אנחנו לא יכולים לגרום לאנשים שיהיה להם אכפת מהרגשות שלנו. למעשה לגרום להם להתנהג כאילו אכפת להם, בעיקר כשאנחנו רומסים את הרגשות והרצונות שלהם כדי שהם יתנהגו כאילו שהרגשות שלנו חשובים, יגרום כנראה לתוצאה ההפוכה.

כן, אני יודעת, זה מרגיש כאילו אנחנו רק נותנות! ואנחנו אמורות לצפות למשהו בחזרה. אבל אני חושבת שחלק מהבעיה היא שכל הנתינה וההקרבה שלנו נעשית בשקט. מנקודת המבט של הילדים אנחנו רוצות לעשות את כל הדברים שאנחנו עושות. הם יודעים שיש לנו את החופש (בתוך תחומי החוק) לעשות מה שאנחנו רוצות כי אין אף אחד שיגיד לנו מה לעשות. אז למה שנעשה משהו שאנחנו לא רוצות?

ראשית, אני לא חושבת שאנחנו צריכים להקריב עבור הילדים שלנו. אנחנו צריכות לעשות עבורם כי אנחנו רוצות.

הרבה פעמים אנחנו מרגישות כבויות כי אנחנו מרגישות שאין לנו ברירה. אנחנו עלולות לחשוב על ארוחת ערב במושגים של משהו שחייבים להכין. אבל אם נחשוב עליה במושגים של לרצות לספק ארוחה בריאה (או זולה או יותר מזינה או יותר נוחה או .. כל מיני אפשרויות), אז הכנת ארוחת ערב היא לא משהו שחייבים לעשות יותר. זאת בחירה. אם נבין שיש לנו בחירה בכל מה שחשוב, שאנחנו יכולות לבחור לא לעשות משהו או לבחור מאפשרויות אחרות, אז קל יותר לבחור את האפשרות הטובה ביותר למצב הנתון.

שנית, אני חושבת שאנחנו צריכות להיות כנות כשמשהו חשוב לנו ולהגיד למה זה חשוב לנו. לא כדי לשכנע אותם, אלא כדי לחלוק את הרגשות שלנו בנוגע למשהו. אנחנו יכולות לחלוק את רגשות האכזבה שלנו על כך שאנחנו צריכות לדחות משהו שרצינו לעשות שהוא יותר כיף ולקוות שישנה דרך להשיג את היתרונות של הדבר החשוב בלי ההקרבות. (ולחשוב ברצינות על החלופות שילדים עלולים להציע. הם יכולים לראות דברים בדרכים שונות מאיתנו!) שוב, לא כדי לשכנע אותם שגם הם צריכים לבלוע את האכזבה מויתור על מה שהם רוצים לעשות. אם הם צריכים לוותר על משהו הם צריכים להיות מאוכזבים! אנחנו צריכות להציע משהו בתמורה להקרבה שהם עשו עבורינו. (יציאה לפארק הקרוב? גלידה? כרבול על הספה עם שוקו חם וסרט שהם רוצים לראות?)

אם אנחנו רוצים שהם יתייחסו אלינו בעדינות כשהם מטרידים אותנו, אז אנחנו צריכים לשמש דוגמה ולהתנהג אליהם בעדינות כשאנחנו מטרידים אותם.

אם אתם רוצים לקרוא את המאמר המקורי, תלחצו כאן.

————————————————

169505162_2e55f14219_tבאתר Joyfully Rejoicing של ג'ויס פטרול יש עשרות מאמרים על חינוך חופשי… מומלץ!