ארכיון תגיות: מילקשייק

סנדרה דוד

מעשה בלוח הכפל

מעשה בלוח הכפל

התחלתי בחינוך ביתי רק אחרי ששני ילדי הגדולים עברו כבר את כיתה ד', השנה הנוראית שבה הם היו צריכים לעבור את מבחני הזמן שלהם על לוח הכפל. שני ילדי הגדולים (שלא כמו השלישית) קיבלו ציונים טובים בבית הספר, נחשבו על ידי המורים ל"חכמים", והיה להם קל יחסית עם החומר. למרות זאת, ששת החודשים של תרגול החשבון, שינון, מבחני זמן ותחרות כיתתית לכל ילד הן בין החוויות המתישות והמכאיבות ביותר מזכרונות בית הספר שלי.

ילדתי השלישית ריחפה באושר מעל מה שהיו מכנים "כיתה ד" בחינוך ביתי, ומעולם לא הייתה צריכה לעשות "חשבון". היא ידעה במעורפל שילדים בגילה שהולכים לבית הספר משננים את לוחות הכפל בתזזיתיות, ולמרות שהיא הרגישה צביטה עמומה של דאגה פה ושם שהיא לא "מדביקה את החומר", היא האמינה לי כשאמרתי לה שאין כזה דבר "להדביק את החומר" ושזה לא משנה.

כמה חודשים לאחר מכן בכל אופן, היא החליטה שהיא רוצה לשנן את לוחות הכפל שלה, כמו שעשו חבריה שהולכים לבית הספר. בהזכרי ביסורים מנסיון שני ילדי הקודמים, שאלתי אותה שוב ושוב "את בטוחה?" ואמרתי לה "את לא באמת צריכה לעשות את זה!" אבל אי אפשר היה להרתיע אותה.

זה היה לילה מושלג וקר בפברואר, מאוחר כבר. אבל היא רצתה להתחיל מיד. הדלקנו את האח, ובחשש הכנתי לה ערימה של דפי מבחנים.

היא העבירה מספר שעות באותו לילה, במבחנים ובבקשות (לא – *בלהכריח*) למדוד אותה בסטופר. נשארנו ערות עד אחרי חצות, וכשהיא התעוררה בבוקר הדבר הראשון שהיא אמרה הוא "בואי נמשיך, היינו בלוח הכפל של 6."

בתוך 24 שעות היא שיננה את כל לוח הכפל ועברה את מבחן המהירות שלקח לשני ילדי "החכמים" שישה חודשים כדי לעבור אותו בבית הספר.

היא החליטה מתישהו באמצע, שנלך לקנות מילקשייק כשהיא תסיים עם כל המבחנים שלה. היא עברה את המבחן האחרון בשעה 22:00, אז יצאנו כולנו למסעדה שפתוחה כל הלילה למילקשייקים של חצות.

אני לא בהכרח משווה שינון לוחות כפל עם למידה או הבנה של מושגים מתמטיים, אבל אני חושבת ששווה לציין שזה לא נכון ששינון עובדות מתמטיות דורשות הרבה זמן, סבל וכפיה.

(ואולי תקבלו מילקשייק תוך כדי!)

~ איימי

למאמר המקורי לחצו כאן

—————————————————

סנדרה דודסנדרה דוד חושבת, כותבת ומדברת על חינוך חופשי.

אתם מוזמנים להרשם למייל היומי בבלוג שלה, או באתר שלה. אני קורא אותם כל יום, מומלץ!