סנדרה דוד

מתמטיקה בבית הספר אחרי חינוך חופשי

מתמטיקה בבית הספר אחרי חינוך חופשי

הבן שלי (11) גדל בחינוך חופשי (unschooling) מאז גיל 7, ובדצמבר החליט ללכת לכיתה ו' בבית הספר המקומי. (כתבתי על זה כאן)

בזמנים שונים במסע החינוך החופשי שלנו, הורים אחרים (במיוחד הורי חינוך ביתי) שאלו אותי שאלות בסגנון "אבל את לא מודאגת לגבי מתמטיקה?" או "איך הוא ידע מה שהוא צריך בשביל האוניברסיטה?" או משהו כזה… אני חושבת שרוב האנשים דואגים לגבי מתמטיקה. אני לא דואגת לגבי מתמטיקה, למעשה, כמעט לא חשבתי על "מתמטיקה" בכלל. היה לי ניסיון גרוע עם שיעורי מתמטיקה בתיכון, ויש לי את "פוביית המתמטיקה" שיש להרבה אנשים. אני יודעת שהרבה הורי חינוך חופשי מוצאים דרכים להראות מושגים מתמטיים ביומיום, דרך משחקים ומה לא… אבל מעבר לבישול מדי פעם או משחק יו-גי-הו, שיימוס לא קיבל מנה גדושה של "חשיפה למתמטיקה". הוא הלך לכיתה ו' בלי לדעת את לוח הכפל, חילוק ארוך או להכפיל מספרים בעלי שתי ספרות. לעזאזל, אני חושבת שהוא למד לקרוא שעון מחוגים רק לפני שנה בערך!

אז… מסתבר… מתמטיקה… לא עניין גדול! הוא מהטובים בכיתה. בהתחלה הוא היה מקבל 75, שאחר כך עלה ל 85, ואני חושבת שעד סוף השנה זה יהפוך ל 95 (הוא מקווה לקבל 100)… בזמן שהמורה מתלוננת שהציונים של התלמידים האחרים מתדרדרים שלו עולים. לא רק זה, אבל הוא אוהב מתמטיקה. זה המקצוע האהוב עליו. המורה שלו אומרת שהיא נדהמת מהדרך היחודית שבו הוא רואה את המתמטיקה, שהוא שואל שאלות שאפילו היא לא יודעת את התשובה להן. היא אומרת שהיא בכלל לא מודאגת לגביו. הוא נשאר יום בשבוע אחרי בית הספר כדי שהמורה תיתן לו שיעור נוסף, והוא מת גם על זה. שיימוס כל כך נלהב ממתמטיקה, אני חושב שזה הפתיע את המורה שלו. לא נראה לי שיש לה הרבה כאלה. הם מציעים אלגברה לכיתות ז' כשיעור מתקדם, וצריך לעבור מבחן מיוחד ולעמוד בדרישות מסויימות כדי להתקבל (רק 10 תלמידי כיתה ו' יתקבלו לזה בכיתה ז', כי זה בדרך כלל שיעור מתקדם לכיתות ח')… שיימוס רוצה להתקבל לכיתה נואשות, והוא ביקש מבן הדוד שלו (שלוקח את השיעור הזה) ללמד אותו אלגברה כי הוא חושב שזה ממש מגניב. שיימוס אפילו אמר לי "קת'רין, אני חושב שגם אם אני אבחר במקצוע יצירתי, כמו כתיבה או אומנות, או משהו יותר מדעי כמו תכנון משחקים או אנימציה, מתמטיקה גבוהה תהיה חשובה, אז אני רוצה לקחת כמה שיותר שיעורים בזה." אה, טוב, לך על זה!

הוא קיבל גם 90 במדעי החברה, ו 85 (שאני חושבת שיהיה 90 עד סוף השנה) במדעים. הוא קיבל 65 בשפה (שזה די מצחיק בהתחשב בזה שהוא ממש טוב בכתיבה יצירתית, קריאה וכו… אבל לא כל כך בלציית לכל הפרטים הקטנים לגבי בניית משפטים שהמורה דורש), הוא ממש לא אוהב את השיעור ואת המורה והוא בחר לא לעבוד קשה בשביל לשפר את הציון, ואני ממש מבינה ותומכת.

אז… אני יודעת שציונים לא משנים הרבה (או בכלל בחינוך חופשי!) אבל חשבתי שזה אולי יעזור או יעודד את אלה שיש להם חששות… שיימוס היה חזק בחינוך החופשי ומעולם לא חשבתי שהוא יבחר לחזור לבית הספר, אך אף על פי כן הוא תלמיד מאוד "מצליח" שהשתלב מיד, הצטרף לתזמורת, רוצה לנסות ספורט (כמו ריצה) בשנה הבאה, חביב על המורים והילדים. זה שהוא לא למד מתמטיקה בצורה פורמלית בכלל לא עיכב את את היכולת שלו להדביק את הפער במהירות כאשר הוא היה בסביבה שדרשה זאת, ואני בהחלט מרגישה שזה היה בדיוק *בגלל* שהוא היה בחינוך חופשי, שהוא מצליח כל כך בבית הספר עכשיו. הוא לא רואה את המתמטיקה כמשהו משעמם או קשה כי אף אחד לא אמר לא שככה זה צריך להיות. ובגלל שהוא רגיל להבין דברים בדרך היחודית לו, הוא עושה את זה ועדיין מקבל את התשובה הנכונה. הוא עדיין לא יודע את לוח הכפל אבל זה לא האט אותו בכלל. (הנה סוד… רוב הילדים בכיתה שלו גם לא יודעים!)

אני לא יודעת אם שיימוס יחזור אי פעם לחינוך חופשי, הוא יודע שיש לו את האפשרות לעזוב את בית הספר מתי שהוא רוצה (והוא לקח היום חופש רק בגלל שהתחשק לו), אנחנו עדיין באים לכנסים של חינוך חופשי וכו'… אבל ההוכחה הכי משמעותית עבורי שחינוך ביתי מדהים ו"עובד" היא לראות את ילד החינוך החופשי שלי בבית הספר, ולדעת איזה חוויה שונה יש לו, בתנאים שלו, מהחוויה שהייתה לי.

קת'רין. (queenjane)

למאמר המקורי לחצו כאן

—————————————————

סנדרה דודסנדרה דוד חושבת, כותבת ומדברת על חינוך חופשי.

אתם מוזמנים להרשם למייל היומי בבלוג שלה, או באתר שלה. אני קורא אותם כל יום, מומלץ!