ברנה בראון מדברת על הטלת אשמה
כמה מכם מאשימים?
כמה מכם, כשמשהו משתבש, הדבר הראשון שאתם חושבים עליו הוא לחפש אשמים? היי. קוראים לי ברנה. אני מאשימה.
אני צריכה לספר לכם סיפור קצר מלפני מספר שנים כשגיליתי את היקף ההאשמות שלי. אני בבית שלי. לובשת מכנסיים לבנים וסוודר ורוד. אני שותה כוס קפה במטבח שלי – כוס קפה מלאה. אני מפילה אותה על הרצפה. היא מתפזרת למיליון חתיכות, משפריצה לי על כל הבגדים.
והדבר הראשון… כלומר תוך אלפית השנייה אחרי שהיא פגעה ברצפה, דבר ראשון שיוצא לי מהפה הוא זה: "לעזאזל איתך סטיב!" שהוא בעלי. תרשו לי להגיד לכם כמה מהר זה עובד אצלי.
סטיב משחק פולו-מים עם חברים. בלילה לפני, הוא הלך לשחק פולו-מים. אמרתי לו, "תגיע בחזרה בשעה 22:00, כי אני לא מצליחה להירדם לפני שאתה חוזר."
הוא חזר הביתה ב-22:30, אז הלכתי לישון קצת יותר מאוחר ממה שחשבתי. לכן, כוס הקפה השניה שלי, שכנראה לא הייתי שותה אם הוא היה חוזר בזמן. אז…
אז, שאר הסיפור הוא, אני מנקה את המטבח. סטיב מצלצל. אני, כאילו, "היי." והוא כזה, "היי, מה קורה?" "הא. מה קורה?"
"אני אגיד לך בדיוק מה קורה. אני מנקה את הקפה שנשפך על כל…" צליל ניתוק! כי הוא כבר יודע.
כמה מכם הולכים למקום הזה, כשמשהו רע קורה הדבר הראשון שאתם רוצים לדעת הוא, אשמת מי זה? אני מעדיפה שזאת תהיה אשמתי, מאשר שאף אחד לא יהיה אשם. למה? כי זה נותן לנו חזות של שליטה.
אם אתם נהנים מהאשמות, זה הרגע בו אתם צריכים לשים את האצבעות באוזניים ולעשות את ה"נהנהנה" הזה, כי אני הולכת להרוס לכם את זה.
הנה מה שמצאנו במחקרים. האשמה היא פשוט השחרור של חוסר-נוחות וכאב. יש לה מערכת יחסים הופכית לנטילת אחריות. נטילת אחריות, לפי ההגדרה, הוא תהליך פגיע. משמעו שאני מתקשרת אליך ואומרת לך, "הרגשות שלי באמת נפגעו בקשר לזה." ומדברת על זה, בלי להאשים.
האשמה היא פשוט דרך בה אנחנו משחררים כעס. אנשים שמאשימים הרבה בדרך כלל אין להם את העקשנות וכוח הסבל להטיל אחריות על מישהו בגלל שאנחנו מבזבזים את כל האנרגיה שלנו
בזעם למשך 15 שניות ומנסים להבין של מי האשמה בנוגע למשהו.
האשמה מאוד מזיקה במערכות יחסים היא אחת הסיבות שבגללן אנחנו מפספסים הזדמנויות לאמפתיה. כי כשמשהו קורה ואנחנו מקשיבים לסיפור, אנחנו לא באמת מקשיבים. אנחנו במקום שבו אני הייתי – מחברים את הקשרים הכי מהר שאנחנו יכולים בנוגע למי אשם במשהו.
———————————
ברנה בראון היא פרופסורית למחקר בעבודה סוציאלית. היא העבירה את העשור האחרון במחקר על פגיעות, אומץ, על ההרגשה של להיות ראוי ובושה.
ברנה היא נואמת מוערכת ובהרצאה שלה על כוחה של הפגיעות שהיא העבירה ב TEDx ביוסטון, צפו מעל 12 מיליון אנשים והיא אחת ההרצאות הכי נצפות ב TED.
היא כתבה כמה רבי מכר.
היא פתחה מסלול הכשרה שנקרא The Daring Way והיא גרה ביוסטון עם בעלה סטיב, ושני ילדיהם.